יום שלישי, 5 ביוני 2012

יריד על האגם ברעננה - נשים ונפלאות.





             לפני שלושה שבועות, נראה לי לפני נצח, היה היריד ברעננה. "כד וחומר" 2012.




היו ימים יפים ומשמחים.

פגשתי הרבה אנשים חדשים, לקוחות חדשים.
 פגשתי חברות ווירטואליות שהתממשו לפתע לתוך נשים נהדרות בשר ודם.
פגשתי את הדמויות מאחורי השמות שמלייקקות אצלי בדף הפייסבוק.
פגשתי כאלו שקוראים את הבלוג ולא ידעתי...
פגשתי חברות קרמיקאיות שאני אוהבת.
זהו זמן של חגיגה משותפת, אנו מגיחות מהסטודיו אל העולם, מסנוורות מהשמש
( ליטראלי אונט מטאפוריקלי), חולקות מידע, תובנות, שמחות ותסכולים,
זמן ארוך של התכנסות ושקט מתחלף ברטט מענג של מפגשים ושיחות וצחוקים,
בהתרגשות למראה הכלים , שגם הם, יוצאים החוצה, מסודרים באהבה על השולחנות , וכמו קסם,
נראים אחרת לגמרי מאשר ראיתי אותם קודם.





ויש את המכירה, ואת כל מה שמתבקש מכך:
לדעת למכור את הדברים שלך, למצוא את התדר הנכון ( כן זה עשוי קרמיקה, לא מתכת..הכל בעבודת יד...
לא , אני לא "עושה לך מחיר" , זה לא שוק....וגם- נכון, אני זוכרת אותך מהשנה שעברה, קנית את הקערה הכחולה....איזה יופי שחזרת), לדעת שיש לי כלי שנעשה באהבה,
והוא שווה כל שקל, ולי זה עולה יותר...

יכולתי לשים לב איך מפעם לפעם משהו גדל ומתבהר ומתבגר  בי ( ומישהו בי רן..)


אז יותר טוב מאוחר מאשר לעולם לא, אני רוצה להודות
לכל חברותיי האמניות הנפלאות שעשו לי את היריד:
ניצן סעד שטרן עם המיכלים המופלאים שלה, סימון סולומון עם העבודות האלגנטיות , הכלים הנוגעים ברוח.. ,רותי ברוטי, האשה והסנדוויץ', עם הצבעוניות המתפרצת והפרחים, עדי שפירא המקסימה, מלכת הפורצלן, וכמובן, עמיחי שרפשטיין , זמר האופרה המהולל,  רוויטל בר לב שנכנסה לי ללב, אילת זר שינבויום , ועוד רבות וטובות....
וכמובן לכל הקונים , המפרגנים, המחבקים ,המחייכים,
שחיזקו אותי והזכירו לי שאני אכן מצליחה לחיות חיי יצירה מופלאים, ליצור כלים שמשמחים ומרגשים אנשים אחרים, והופכים להיות חלק מחייהם ...





ואחר כך, טסנו לטוסקנה.
ועל כך בפוסט שכבר תוסס בחביות ...בקרוב.








2 תגובות:

  1. מיכל- תענוג לקרוא...נראה (ונקרא) כמו חגיגה נפלאה ואמיתית..איזה יופי!

    השבמחק
  2. מיכל. את כותבת כל כך יפה וזורם ונעים. אני נהנית כל פעם מחדש. קצר, ארוך, לא משנה. מחכה לפוסט על טוסקאנה. ו... תודה על הפירגון.

    השבמחק